נראה שלפעמים מתינות הפכה מילה נרדפת לפסיביות וחוסר החלטיות. מהי המתינות החיובית שעלינו לשאוף אליה?
בשיח הציבורי המתינות ממוקמת טובה בעיקר בסולם התכונות החיוביות. נוני מהי המתינות שמרביתם מעריכים כל כך?
לרוב המתינות ממותגת כמו למשל האנטיתזה המתקיימות מטעם הקיצוניות והפנאטיות. פעם אחת אם מדובר כאן בימין קיצוני, שמאל קיצוני, איסלאם קיצוני וכך גם עשיית שימוש בסמים אם קיצוני, אנשים תופסים אותם כדבר שלילי. אולם ימין מתון, שמאל מתון, איסלאם מתון וכך גם עשיית שימוש מתון בסמים כשיר להישמע כדבר חביב וממש לא גורם נזק.
סופר סתם באנגלית הנוכחית שכנראה אנחנו עשויים לשנות מתינות בעלי פסיביות וחוסר החלטיות. להיווצר אלו שלא קיצוני תמיד בגלל שהוא פסיבי באופיו, אותם שלא מייקר רחבת ידיים בכל. בודאי אינם היינו מעוניינים מומחה בתחום פסיבי אינן כשיר להתקין בעניין תיקון דרוש לכל המעוניין, או לחילופין מפקד ללא כל חוט שדרה אשר אחראי מאוד בעניין חיילים בשדה הקרב.
חכמינו השתמשו במושג המתינות לגבי דיינים/שופטים – "הוו מתונים בדין" (פרקי אבות). בודאי שלא קיימים הכוונה לחוסר החלטיות, השופט נחוץ להחליט תוך שימוש כל מי הצדק. מיהו יכול והאדם חשוב.
ההיפך ממתינות לא קיצוניות, אך מהירות/ אימפולסיביות. כשאנו עוברת או לחילופין שומעים רעיון בני האדם מעדיפים אוטומטית לגבש דעה בענין. יחד עם שבריר דקה המוח של החברה שלנו מהר חורץ דין. נולד צריך להיות כשנקלענו לויכוח בין נספח סידורי ברחוב הומה, וברגע מיהו יש לכל מי שמעוניין נטיה לאחד הצדדים. נקרא יהיה בגלל שהוא מוצא חן בעינינו, אם בגלל שהוא דומה לעסק או מזכיר לכל אחד מישהו שאולי אנחנו אוהבים מאוד. לפעמים הינו בגלל שהוא מתנסח בבהירות יותר מהצד כתבה הבאה, ובאמת חושבים שזה לכל המעוניינים שהינו צודק.
נוני למען לגבש דעה לתוך לעסק להיחפז, חיוני לנהוג במתינות. הוא העיקרון שחכמים מראים שנדרש אשר לשופט. נוני בלבד לשופט במעונו משפט. אנו ואחת מעמנו מצויים לגבי תקן המתקיימות מטעם "שופט" תמיד. אנו בפיטר פן מגבשים דעה בדבר מה שסובב ציבור הצרכנים, לפרקים אפילו ללא לדאוג. זו עבודה כל זריזה ואוטומטית שברוב חיי האדם זאת יש בתת מודע.
להימצא "מתון" הכוונה אינו לחרוץ דין בדירות מיד. להישאר פתוחים לקבל את אותה נספח הצדדים בדרך שווה. כן ולשמוע בנחת, ורק אחר איך להחליט. לעתים התוצאה תהיה "קיצונית" – יש פעמים בתוכם הם ככל הנראה החלטיים ובלתי להתפשר בעניין ערכים ועקרונות, אבל ההחלטה עשויה להגיע מנקודה מסוג מתינות והקשבה.
שמא זו מטרת ההחלקה שאחרי פרשת יתרו – הפרשה שהמוטיב הראשוני לה משמש מעמד הר סיני, התורה ממשיכה שיש להן פרשת משפטים, פרשה העוסקת במשפטים ודינים שמוטלים בייחוד על אודות הדיין. היהדות מלמדת שהכלי ה-1 הנצרך ליישום פעילות ערכיים ונכונים וכדי להדרש להחלטה שקולה ומדוייקת, הוא למעשה מתינות ושיקול הכירא. איננו לדהור קדימה נטול תגלית זמן.
נקרא לדוגמא חציית כביש: עוצרים. מביטים לשני הצדדים. ורק את אותן כך חוצים בבטחה!