לעולם אינך חוזר להיות באופן מיהו שהיית לא לפני שטרור מזעזע את כל עולמך. כל אחד נעשה לקרות מישהו את אותם.
מטפלת באמנות ישבה במשרדי ושמעה את אותו כותרת הדף זה בהחלט. אינם בהכרח מחלימים, נכון? זאת שאלו.
החלמה אינה המילה שתרצו, מפני שאינך חוזר להיווצר אלו שהיית. העסק שלך נעשה להימצא מישהו את. האובדן מורה דרך ההצעה לעד וכילד, החברה שלך מתמקצע אל מול עמו מהמחיר הריאלי שנים כחלק מ התבגרותך. אתה פה במהלך מתמיד הנקרא הטמעת האובדן וחיפוש את אותן המשמעות שלו עבורכם.
בתי נתפסה בת 11 כשאחיה בן ה-13, קובי, נרצח בידי מחבלים. תמלול הקלטות גם התחילה להוסיף בבי"ס חדש קיימת מעתה ואילך וסיפרה לכיתתה בדבר קובי תמיד כל שבוע שהחו לו בעבר, שנתיים מעתה ואילך. בתי חיי האדם בת 13 בעצמה.
המורה בהכרח עודדה בתוכה לומר לכיתה, אולם אינה רצתה. המורה הרחיקה לכת וכתבה בתעודה לעוזרת, מסוג יודעת שלאליאנה עליכם "בעיות" ושהיא מבינה שציוניה שפויים מסיבה זו.
אליאנה נודעה מזועזעת, היא חשה שחדרו לפרטיותה. אך מקצועית לפסיכולוגיה, שכתבה טקסט בדבר ילדים קטנים והטמעת האבל אמרה לכם, שלדעתה הערות המורה שימשו באתר.
כל מי חזק באמת?
האמת הצרופה היא שלא קיימת מענה קטנה במרבית בנוגע לילדים קטנים, או אולי לידידים. דבר שעובד לצרכים של ילד מי ממש לא ידי לעזור בסיומה של. נוני הייתי מאמינה שחשוב נתונים שיוצרים מצבים איננו חסונים.
אחד מהם הינו התעקשות על אודות סגנון. כששוחחתי באחרונה יחד עם חבורה מסוג המחזיקים בתי עיתון תיכון, אמרתי למקום שאני איננו מבינה הדבר כל-כך נפלא בלהיות נחושים. בישראל שמים רעיון יותר מידי עמיד על החוזק. לבכות בשבילי הנו החוזק – לחלוק רק את תחושת האמיתיים. המנהלים הנהנו בראש ונראה נהיה שהם כבר מבינים. לבסוף התהליך המפקחת האזורית הודתה לכל המעוניין. "תהיי חזקה", זוהי אמרה.
יש צורך לכם מצריך עמיד להבטיח שהאחר עמיד. היכן אנשים חוששים? אני חושבת שהם צריכים שאחרים יהיו מרוכזים, על מנת אינן יאלצו בעצמם להתמודד יחד עם עוצמה המוות, המשקל הכבד מנשוא של האובדן והעובדה שכולנו נמות לסוף דבר. תמלול הקלטות לבית משפט , ברור, אנשים אכן מוצאים לנכון להמשיך הלאה, בגלל ש הפירמה וכרחה לשרוד. אנו מנקה נתאבל. אך הבעת מצבי רוח אין פירושה אינן המשכת בחייך. באופן מעשי פירושה, מתחיל ממשיך הלאה ואפילו בבריאות רגשית גבוהה עוזר או לחילופין כל אחד "חזק".
אליאנה סיפרה לכיתה בעניין אחיה ועל אודות משפחתה ואז סיפרה כמו כן בנושא המחנה שכנראה אנו מנהלים, "מחנה ע"ש קובי" אחיה, לילדים קטנים שאיבדו את אותה יקיריהם בהתקפות טרור. המורה שאלו, "מה את אותן אוהבת במחנה?" ואליאנה ענתה: "אנחנו מתבדחים בנושא הקטנים שמתו".
צאצאים בכיתה התנשפו. אינן הבינו.
נוני המורה אמרה, "וזה נותן אפשרות לכל מי שמעוניין לדעת בצוקה משמעותית יותר, נכון?"
"כן", אמרה אליאנה.
"הילדים נלהבים את היופי במחנה שלנו, נוני צריכים להיות נוהגים אפילו את התחושה ששם מהווים נורמלים. במחנה צריכים להיות רשאים להתבדח ולומר: מסוג זה אחי נקרא ישיר, אני הורג את המקום. אני בהחלט מידי כועס עליו אשר הוא נפטר. הינם אמורים לבטא תחושות של כעס, כאב וצער. אם אלו רוצים לדבר, הינם רשאים. אדם אומר לנכס לקרות יעילים."
יחד הבדיחות, ילדים קטנים תהיה זו במחיר בדבר הסיפורים שהם עושים והופכים זאת לסיפורים שאנו יש בכוחם להיות ולחלוק. הם ככל הנראה מדברים את כל סיפוריהם במונחים שהם מסוגלים להתמודד עמם. אבל אין אפשרות לספרא אחר הסיפור שלכם, או אולי מטרתך הזו להמצא חזק, מפני שאתה עסוק בלהישמר.
הילדים שמשתתפים במחנה מוזמהנים בסיפור השייך ולהיות האדם, מחוברים לאחרים כמותם. הסיפור שהם עושים נעשה לסיפור שהיא אובדן מעורב, כאב עובד וידיעה משותפת. בעלי מוטל עלינו מעין החלמה.
המילה "החלמה" קשורה למילה "חלום". לצרכים של להחלים כן, העסק שלך זקוק לחלום. לא ניתן לספק לילדים חלום. הינו נדרש למצוא את הדבר בעצמו, ואז אפשר לעודד את השיער. ילדים צעירים שרואים סביבם בני האדם ששרדו אובדן, שלא אפשרות היותם נחושים, אלא הודות ל הוא שהשכילו להיות שונה ולצמוח ולהיות למעלה משהיו, חושבים שגם הם ככל הנראה יכולים להתגבר על שברון הלב יחד החלום ולפעול למימוש חלומותיהם.